פס נ' חשמל בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בנזק שנגרם למראת רכב שבבעלות התובע.

2.לטענת התובע, כאשר נסע ביום 30.11.08 ועמד "בפקק תנועה" אופנוע נהוג על ידי עובד של הנתבעת פגעה במראה של המונית ושבר אותה. נהג האופנוע לא עצר למסור פרטים, אולם התובע הצליח לצלם באמצעות הטלפון הסלולארי את לוחית הרישוי וכך הגיע אל הנתבעת שהינה המעסיק של אותו נהג קטנוע. התובע הציג הצעת מחיר בדבר תיקון מראה על ידי מוסך מורשה היבואן בסך 1,536 ₪. בנוסף, צירף התובע תמונות של הנזק שנגרם למראה.

3.הואיל והתובע לא הצליח לאתר את כתובת נהג הקטנוע, למרות שפנה למאגרי הנתונים של משרד הפנים, הוא ראה לנכון להמשיך בהליכים כנגד הנתבעת בלבד.

4.הנתבעת אישרה בכתב הגנתה שאכן נהג הקטנוע הועסק אצלה בזמנים הרלוונטיים לתביעה. עוד טענה הנתבעת שמדובר בתביעה מופרזת, שכן רכב המונית הינו רכב משומש שגמא כ- 250,000 ק"מ ובנסיבות אלה, עלות מראה משומשת הינה כ- 320 ₪. לחילופין הציגה הנתבעת הצעת מחיר על סך 970 ₪ בגין עלות מראה דומה.

5.במעמד הדיון שמעתי את עדותו של התובע, ואת עדות מנהל הנתבעת. התובע חזר על האמור בכתב התביעה. התובע הדגיש שהוא זה שצילם את התמונות של לוחית הרישוי של רכב הקטנוע וכן הוא שצילם את תמונות הנזק. בנוסף, העיד התובע שמכר את רכב המונית בהפחתה של 1,500 ₪ בגין המראה השבורה.

6.נציג הנתבעת חזר על טענתו לענין גובה נזק ואף טען שהתובע לא הוכיח את התביעה וגם לא זימן את נהג הקטנוע לעדות.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין התביעה להתקבל.

8.ראשית, עדותו של התובע בדבר עצם התאונה לא נסתרה. לכך יש להוסיף את התמונה שצילם התובע בזמן אמת, של לוחית הרישוי של הקטנוע. כמאור, הנתבעת לא חלקה על כך שנהג הקטנוע הועסק על ידה בזמנים הרלוונטיים לתביעה וכן לא חלקה על כך שהקטנוע היה בבעלותה. בכך יש כדי לחזק את גרסת התובע.

9.בנסיבות אלה, אני קובע שהאחראי לתאונה הינו נהג הקטנוע שהינו עובד של הנתבעת. הנתבעת אחראית איפוא באחריות שילוחית למעשיו של העובד שנעשו תוך כדי ביצוע עבודתו.

10.לענין הנזק – אינני מקבל את הטענה העקרונית של הנתבעת שעות מראה משומשת הינה 320 ₪. לא הוצגה בפני כל אסמכתא לטענה זו.

11.הנתבעת הציגה אסמכתא לרכישת והתקנת מראה משומשת בתמורה לסך 970 ₪. למול הצעה זו, עומדת הצעת מחיר מצד התובע שאף הוא קנה במוסך מורשי היבואן על פיה עלות המראה, כולל פירוק והרכבה הינו סך 1,536 ₪.

12.בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שהתובע לא הציג חשבונית אודות ביצוע התיקון בפועל, אני מקבל את הערכת הנתבעת על פיה עלות המראה כולל פירוק והרכבה הינה סך 970 ₪.

13הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 970 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה, 30.11.2008.

14.בנוסף, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בהתחשב בכך שהיא לא התייצבה לאחד הדיונים עקב מחדל שלה, בסך 800 ₪.

15.הפיקדון שהופקד על ידי הנתבעת בקופת בית המשפט בסך 1,500 ₪ יועבר לזכות התובע על חשבון פסק הדין.

היתרה תשולם על ידי הנתבעת לא יאוחר מיום 5.8.2010.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תש"ע, 28/06/2010 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט